|
|
|
|
|
|
"דיני ירושה ועיזבון" - התנ"ך של הנושא |
 |
|
השופט שאול שוחט, עו"ד נחום פינברג ועו"ד רו"ח יחזקאל פלומין |
|
|
|
|
המהדורה השביעית של ספר יסוד זה עונה כמעט על כל שאלה בתחומים אלו  איך יודעים מי יירש מה בכל מצב אפשרי? איך יכולים יורשים לשנות את הכתוב בצוואה? זהירות - מתיחת קו על צוואה אינה מבטלת אותה פנסיה לשארים
▪ ▪ ▪
המהדורה השביעית של הספר "דיני ירושה ועיזבון", שיצאה באחרונה לאור, היא המדריך השלם והמקיף ביותר, ממש תנ"ך, לנושאים אלו, המעסיקים כמעט כל אדם. שלשת המחברים - השופט שאול שוחט, עו"ד נחום פינברג ועו"ד ורואה חשבון יחזקאל פלומין - חברו, כל אחד בתחום התמחותו, והוציאו מתחת ידם כרך בן 620 עמודים, עם מפתחות מפורטים. פרקי הספר מקיפים, כך נראה, כל מה שאפשר לשאול, לברר או להעלות על הדעת בנושאים אלו.
זכות הוותק שמורה ליחזקאל פלומין, שהוציא את המהדורה הראשונה של הספר (יחד עם עו"ד מנחם גולדברג) לפני כ-35 שנה. הספר של היום כפול ויותר מהספר של אז. לא רק שהוא מקיף מגוון גדול מאוד של הנושאים, אלא שהוא גם מעודכן לתיקוני החוק ולחידושי פסיקות בתי המשפט עד אפריל 2014. יש בו גם הבהרה וריכוז של נושאים, גם חידושים, גם הפתעות.
הספר כל כך מקיף, עד שמפתח העניינים לבדו תופס 20(!) עמודים, פי כמה מהמקובל בספר מקצועי. יש בו מידע מקיף לא רק בנושאי ירושות, צוואות ועזבונות, אלא גם בנושאים משיקים ומשלימים: מיסים החלים על כל פעולה (ואיך אפשר להקטינם או לבטלם!), קצבאות לשארים, זכויות חללים ובני משפחותיהם. לא שכחו את זכות הקיצבה לאלמנת ראש הממשלה ובעיית כפל הקצבאות לבכירים, למשל קצין בכיר שהפך לחבר כנסת. |
|
הציבור הרחב ימצא עניין ב-36 שרטוטים, המתארים את חלוקת העיזבון בין השארים, במקרה שאין צוואה. השרטוטים מכסים, כך נראה, כל מצב משפחתי שאדם יכול להעלות על דעתו. כדאי לדעת, למשל, שאם המנוח לא השאיר קרובים כלשהם, ואף לא כתב צוואה, תירש המדינה את הכל!
אחד הנושאים המרכזיים הוא צוואה. המחברים מדגישים, שזכותו של מצווה לבטל את צוואתו. איך? על-ידי הוראה מפורשת בכתב, או על-ידי כתיבת צוואה חדשה, או על-ידי השמדתה הפיזית. להעביר קו מחיקה על דפי הצוואה - לא יספיק.
האם ניתן לחלק את כספי העיזבון בניגוד לצוואה? "כולם יודעים", כביכול, שזה בלתי אפשרי, ושיש למלא בדייקנות אחרי הוראות הנפטר. הנה חידוש: המחברים מוכיחים, שאם כל היורשים המוזכרים בצוואה מחליטים במשותף, לחלק את נכסי העיזבון ביניהן שלא לפי הצוואה - מותר להם! זאת, בתנאי, שהם מחלקים את כל נכסי העזבון.
|
| מזונות - בעקבות ההלכה היהודית
|
|
|
עוד חידוש שכנראה אינו ידוע לרבים: אם המצווה לא כלל בן משפחה מסוים בצוואתו, רשאי בית המשפט, מטעמים סוציאליים, לפסוק לו מזונות מתוך הצוואה. בנושא זה, הולכת הפסיקה הישראלית בעקבות ההלכה היהודית ("הבנות יזונו והבנים יחזרו על הפתחים" - מסכת כתובות, פרק י"ג, משנה ג'). עם זאת, מזונות יוקצו רק למי שזקוק להם לצרכיו ההכרחיים, כי באופן עקרוני יש לכבד את זכותו של הנפטר להדיר בן משפחה מנכסיו.
"דיני ירושה ועזבון" עונים על כל שאלה העלולה להתעורר. למשל: מה יקרה אם אחד היורשים נפטר לפני המצווה? מהי הדרך לפרש צוואה, אם היא כתובה בדרך לא ברורה? האם קרנות גמל ופנסיה נכללים בצוואה? מהן הגימלאות והמענקים שביטוח לאומי ישלם לאלמנות וליתומים? מי מוגדר כבן משפחה? מהי זכותם של הורים לירושה ולגימלאות (שאלה עצובה המתעוררת לאחר שחייל נופל בקרב)? מהי זכותה של אלמנת חייל לגימלה, והאם תפקע במקרה שנישאה שנית? וכך עוד ועוד, כאמור, התנ"ך של נושא מרכזי זה בחיי כל אדם.
|
|
|
תאריך: |
28/12/2014 |
| |
עודכן: |
28/12/2014 |
|
אלעזר לוין
|
 |
בספרה החדש אורגת לאה ברק ביד אמן את "גיזת הזהב היהודית". על-רקע דרום תל אביב של ראשית שנות ה-50 - ימי הצנע, העלייה הגדולה, השילומים ומגיפת שיתוק הילדים - היא שוזרת זה בזה עיירה מזרח אירופית קטנה עם עיר נמל לחופי הים האגאי, יהודים פולניים עם יהודים סלוניקאים, יידיש מתנגנת עם לאדינו רוויית ערגה ומוציאה מתחת לידיה צעיף פלאי, ססגוני ורוחש חיים. רומן אמיץ המבקש לפענח לא רק את סודו של הגורל היהודי המוליך בדרכו המפותלת שתי נשים זו אל זו על-אף השוני והזרות הקיימת ביניהן כביכול, אלא לקיים דיאלוג מעמיק עם שתי פניה של התרבות שבתוכה צמחו. פרופ' חיים באר
|
|
|
|
תנחום ידע, כמובן, על הקשר האמיץ בין הבוס שלו לבין אשתו היפה-פייה, והוא גם ידע שכל מה שהיא אומרת הוא, ללא ספק, על דעתו של בעלה.
|
|
|
|
משהתברר סופית שהשופט רבינוביץ הוא 'השופט', יעלה הרגישה הקלה גדולה מאוד.
|
|
|
|
יעלה פגשה בתנחום כשעה לאחר שהיא נפרדה ממזל לוגסי. היא שמעה ממנו את הפרטים שהיו חסרים למזל לוגסי. הוא סיפר לה מה שקרה, לדעתו, ושהוא חושב שטמנו לבעלה מלכודת. הוא לא ידע, כמובן, פרטים רבים מדי על מידת-מעורבותו של מרציאנו במה שיוחס לו, אבל משהו בכל ההתרחשות נראה לו לא-הגיוני.
|
|
|
|
 את הספר של פטריק מודיאנו, הסופר הצרפתי זוכה פרס הנובל לספרות לשנה 2014, יש לקרוא בריכוז ובראש פנוי. לא כי העלילה מסובכת או הכתיבה מעורפלת. פטריק מודיאנו מספר בנובלות שלו על פריז, יותר מאשר מספר על האנשים המסתובבים בעיר ועל מה שקורה להם. במקרה של קורא שחי בפריז, או ביקר בה זמן ארוך, יחוש הקורא שהוא מטייל בעיר, הולך לכתובות מדויקות ברחובות נתונים, לבתי קפה מסוימים, ברובעים מוכרים ונוסע במטרו, עולה ויורד בתחנות המוכרות לו. תיאורי המקומות, והשמות המדויקים הם המובילים את הקורא בתוך הסיפור שמתרחש תמיד ברחובות ובבתי הקפה כזרם של זיכרונות מופקים ממוחו הקודח של המספר.
|
|
|
|
|
|
נסים גבאי
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
ארווין קליין
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
יצחק דנון
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
